המודל הטיפולי מתייחס למספר ממדים התפתחותיים:
ההנחה העומדת בבסיס הגישה הטיפולית היא שההורים הם הדמויות המשמעותיות והעקביות ביותר בחיי הילד והם המלווים המרכזיים שלו לאורך מעגל החיים. ההתפתחות המשמעותית ביותר של הילד, במיוחד בשנים הראשונות, מתרחשת בקשר עם הוריו. התוכנית הטיפולית שמה דגש על עבודה עם הורים במטרה להעצים את תחושת המסוגלות שלהם ולחזק אותם בהתמודדות עם האתגרים בהם נתקלים ועוד יתקלו בהמשך הדרך. הורי הילד הם שותפים פעילים בטיפול ומקבלים ייעוץ והכוונה מאנשי הצוות הרב מקצועי ושיחות הדרכה עם הפסיכולוג או העובד הסוציאלי המלווה את המשפחה.
עיבוד וויסות חושי הן יכולות שעוזרות לנו כבני אדם לתפקד בצורה המיטבית. יכולות אלו מאפשרות לנו להבין גירויים חושיים, לסנן גירויים שאינם קשורים לסיטואציה בה אנו נמצאים, ולארגן את התגובה שלנו לגירויים השונים כדי לשמור על היכולת לתפקוד מיטבי. אפשר לומר כי לעיבוד וויסות חושי תרומה חשובה בקביעת איכות החיים. לילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי, יש קשיים בעיבוד החושי במערכות התחושה השונות (שמיעה, ראייה, מגע, תנועה ותחושת הגוף במרחב והתחושה סביב הפה). היכולת לעיבוד וויסות חושי משפיעה על היחסים של הילד עם סביבתו הפיזית והאנושית ועל ההסתגלות שלו לשינויים בחיי היומיום. כאשר הסביבה מודעת לחוויה החושית השונה של הילד היא יכולה לעזור לו לבטא יכולות התפתחותיות מורכבות יותר שבהן הוא מתקשה.
מוזמנים לצפות בהרצאות על הפרופיל החושי.
תקשורת היא פעולה שמטרתה לאפשר יחסים בין בני אדם. היא מתקיימת ע"י העברה וקבלה של מידע, הבעה של רעיונות, רגשות, צרכים ודעות. כוונות תקשורתיות מתרחשות בדרכים שונות: בדרך לא מילולית הכוללת בכי, חיוך, קשר עין, מגע, הפקות קוליות, הבעות פנים, ג'סטות (תנועות ידיים וגוף), ובדרך מילולית הכוללת דיבור, שפת סימנים, קריאה וכתיבה. אצל ילדים עם אוטיזם הקושי המרכזי הינו בהתפתחות התקשורתית. כאשר ילד מביע כוונה תקשורתית והסביבה מבינה אותו ומגיבה אליו, הוא לומד שיש לו השפעה על העולם. חווית הצלחה זו מפתחת מוטיבציה להמשך יוזמות תקשורתיות.
במרכז מילמן נעשית עבודה על קידום התקשורת של הילד לאורך כל זמן שהותו במרכז.
מוזמנים לצפות בהרצאה על התפתחות תקשורת ושפה.
היכולת לשחק הינה שלב התפתחותי ראשוני וחשוב עבור כל ילד. המשחק הוא האמצעי העיקרי שבאמצעותו ילדים מתנסים, חווים ולומדים את עצמם, את גופם, את רגשותיהם ויכולותיהם. כמו כן, דרך המשחק הם לומדים על סביבתם החברתית והפיזית. כאשר ילד משחק, הוא מתרגל ומגבש הבנה חברתית, הוא מפתח תחומי עניין ומיומנויות, יכולת לפתרון בעיות, יכולת שיפוט, ויכולת לחיקוי. דרך המשחק, הילד גם מלמד אותנו על עולמו הפנימי ודרך התיווך של המשחק אנו מבינים אותו ומקדמים אותו. לכל הילדים עם לקות ראשונית בתקשורת ישנו קושי במשחק ובמשחקיות. הם מתקשים מאוד בפיתוח מיומנויות משחק, ונדרשת סבלנות רבה ומותאמות מצד המבוגר על מנת לפתח ולקדם יכולות אלו.
מוזמנים לצפות בהרצאה על משחק כמקדם התפתחות.
תפקיד הרופאה ההתפתחותית במרכז מילמן מתחלק לשניים:
1. מעקב אחרי הילדים המטופלים במרכז, בשלוחותיו ובמעון היום השיקומי. הרופאה נכנסת ליום טיפולים מלא על מנת לצפות במוקדי החוזק והקושי של כל ילד, על שלבי ההתקדמות שלו, השלב ההתפתחותי בו נמצא, המצב הרפואי, התזונתי ותפקודי היום יום שלו. הרופאה מקיימת חשיבה משותפת עם הצוות הטיפולי על הפרופיל ההתפתחותי של הילד, על דרכי התערבות יעילות ומתייחסת גם למסגרת החינוכית. כמו כן, הרופאה משוחחת עם ההורים ומשתפת אותם בהתרשמותה מהילד ובמידת הצורך מקיימת חשיבה משותפת עם ההורים על טיפול תרופתי.
2. הרופאה ההתפתחותית עומדת בראש צוות יחידת האבחון.
ילדים על הספקטרום האוטיסטי הינם בעלי קושי בסיסי ביכולת לפתח יחסים וביצירת קשר זאת על רקע קשיים מולדים בעיבוד מידע חברתי כגון: הבנת הבעות פנים, רגשות, רמזים חברתיים ושפה. הם מתקשים ביכולתם להבין ואף לזהות רגשות, מחשבות, כוונות, רצונות ואמונות של עצמם ושל האחר. עקב כך, הם מתקשים להבין את המשמעות של פעולות האחר ופעולות עצמם, לחזות אותן, לקחת אותן בחשבון ולהתייחס אליהן. לקושי מרכזי זה השלכות עבור הילד עצמו אך יש לו גם השלכות עבור אלה הסובבים אותו, האוהבים אותו והמטפלים בו ובראש ובראשונה – הוריו. זה מקשה על יכולתם להבינו ולהתאים עצמם לצרכיו. מכאן, שמטרת טיפול זה היא גם לעזור להורה לחשוב על עולמו הפנימי של ילדו, להבין מה הוא מרגיש, חושב, רוצה ומתכוון. כמו כן, להבין את צרכיו ולהבין את השפעת הקשיים על הקשר ביניהם. דרך הבנות אלו ההורים יכולים להתגייס, להתאים את עצמם ובשיתוף עם המטפלים, לחזק את תחושת הדימוי והערך העצמי של הילד ולחזק את יכולתו ליצור קשרים בינאישיים. קיימת חשיבה משותפת עם ההורים סביב הצרכים והקשיים של ילדם, הקשיים שלהם כהורים, ההתלבטויות ודרכי ההתמודדות שלהם.
ההורים נפגשים עם פסיכולוג/עובד סוציאלי באופן קבוע לשיחות משותפות. במפגשים אלו מתאפשר זמן ומקום לחשוב, להרגיש ולהבין את הצרכים והחוויות של הילד ושל ההורה. יש אפשרות להתייחס לתפקיד ההורי הייחודי והמורכב לילד בעל לקויות ברצף האוטיזם. הפסיכולוג/העו"ס הוא האחראי על גיבוש הבנה רחבה של צרכי הילד. כמו כן, הוא גם הדמות המלווה והמקשרת בין הילד והוריו ובין גורמי חוץ: מסגרת חינוכית, היחידה להתפתחות הילד, מסגרות טיפוליות בקהילה וכו'.
המטרה המרכזית של מקצוע הריפוי בעיסוק היא להגביר את יכולתו של הילד להשתלב ולהשתתף בצורה מותאמת ויעילה בעיסוקים המשמעותיים עבורו.
מה הם העיסוקים המשמעותיים לילדים בגיל הרך? משחק, חברה, למידה, תפקודים יומיומיים כמו אכילה, שינה לבוש ועוד. על מנת לעזור לילד להשתלב בצורה יעילה יש צורך להבין מה השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. המרפאה בעיסוק תעריך את היכולות והקשיים של הילד בתחומים שונים המשפיעים על התפקוד שלו. תחומים אלו כוללים את:
הפרופיל החושי: המרפאה בעיסוק תנסה להבין מהו הפרופיל החושי של הילד. כיצד הוא חווה את הגירויים החיצוניים והפנימיים שלו, אילו גירויים עוזרים לו להיות מווסת וברמת עוררות אופטימלית ואילו גירויים גורמים לו לאי שקט ולקושי בתפקוד היום יומי. המרפאה בעיסוק תדריך את ההורים והצוות הרב מקצועי על הפרופיל של הילד ועל הדרכים להתמודד עם הקשיים. דרכים אלו יכולות לכלול: משחק מהנה תוך חשיפה הדרגתית למגוון פעילויות חושיות. הפחתת מצוקות הנגרמות מחוויות חושיות והתאמות בסביבה ובפעילויות על מנת לאפשר לילד תפקוד מיטבי.
התפתחות קוגניטיבית: עיבוד מידע ותפקודים ניהוליים – קליטת מידע, עיבוד ותגובה, תכנון וארגון, פתרון בעיות, זיכרון , היכולת לעכב תגובה, וויסות עצמי. המרפאה בעיסוק תאפשר לילד זמן עיבוד, תתווך ותתאים מבנים מארגנים שיאפשרו לו תפקוד מיטבי. היא תעודד אותו לחשוב, להשתמש בידע שלו לפתור בעיות וליזום רעיונות והתנסויות חדשות.
עצמאות בתפקודי היום יום: אכילה, לבוש, גמילה, הרגלי ניקיון, שינה ועוד. המרפאה בעיסוק תכיר את הילד דרך התבוננות ושיחות עם ההורים ותנסה להבין אם יש מוקדי קושי בתפקודי היום יום שלו. במידה וקיימים קשיים היא תדרג את שלבי העצמאות ותעודד את הילד ואת הוריו לאתגר את עצמם במידה המתאימה. תיווך מתאים, בניית תכנית ללמידה של רצף שלבי הפעילות, שימוש בעזרים פיזיים, חושיים ותקשורתיים לתמיכה בעצמאות יביאו להתפתחות.
התפתחות מוטורית: כאשר הילד חש ביטחון בגופו יש לכך השפעה על העצמאות שלו, על תחושת העצמי והנפרדות שלו. הוא יכול להשתתף ביתר קלות במשחקים מוטורים חברתיים ויש לכך השפעה על יכולות הלמידה שלו. הגוף יציב יותר והמיומנויות העדינות מתפתחות בקלות יותר. בריפוי בעיסוק הילד יתנסה באופן הדרגתי המותאם ליכולותיו בפעילויות מוטוריות שונות על מנת להביא לשיפור המיומנויות הדרושות להשתתפותו בתחומי העיסוק שלו.
משחק: המשחק הוא האמצעי העיקרי שבאמצעותו ילדים מתנסים, חווים ולומדים את עצמם, את גופם, את רגשותיהם ויכולותיהם. הם לומדים דרך המשחק אודות סביבתם החברתית והפיזית. דרך המשחק הילד מבטא את עצמו ומלמד אותנו על עולמו הפנימי ודרך התיווך של המשחק אנו מבינים אותו ומקדמים אותו. המרפאה בעיסוק תתאים את דרישות המשחק ליכולות של הילד ולרמת התקשורת שלו ותעסוק בהרחבה של המשחק והגיוון שלו על מנת לקדם את הילד בתחומים השונים.
השתתפות חברתית: ילדים עם אוטיזם מתקשים באינטראקציה חברתית, ברכישת מיומנויות חברתיות ובהבנת קודים חברתיים. הם מתקשים לעקוב אחר התרחשות חברתית, לקרוא הבעות פנים להבין תקשורת לא מילולית, וניואנסים שפתיים כגון ציניות והומור, ולהעביר מסרים תקשורתיים באופן מילולי ו/או בלתי-מילולי. כל אלה מקשים עליהם להשתתף במשחק משותף. המרפאה בעיסוק תשים דגש על שיפור המיומנויות החברתיות על ידי תרגול עם מבוגר (מטפל, הורים), בטיפול זוגי עם ילד מקבוצת השווים או בהתערבות קבוצתית עם כמה ילדים. בטיפול נעשה שימוש בתיווך חברתי, במודלינג, בתמונות, סיפורים חברתיים ומשחק משותף.
מקצוע הריפוי בעיסוק הוא מקצוע רחב ומעמיק הרואה וחושב את הילד בכל תחומי התפקוד שלו.
מוזמנים לצפות בהרצאות על הפרופיל החושי.
טיפול קלינאות תקשורת בילדים עוסק בשיפור המובנות של הסביבה לילד ושל הילד לסביבתו ובכך משפר את אורח חייו. הטיפול עוסק בתחום הדיבור, השפה, והתקשורת כמו גם אכילה ובליעה.
תחום הדיבור עוסק בסיוע לילדים עם קושי בהפקת הדיבור, הגייה, פרוזודיה כולל עוצמת הקול, איכות ושטף הדיבור.
תחום השפה עוסק ביכולות הבנה והבעה של הילד את הרצונות, מחשבות, רעיונות ורגשות שלו ושל האחר. הקלינאית עוזרת לילד לקדם את יכולות הצורה, התוכן, והשימוש של השפה בצורה יעילה ומותאמת חברתית.
תחום התקשורת עוסק בפיתוח ושיפור ההיענות והיוזמה של הילד לתקשורת. כמו כן, פיתוח יכולות תקשורת לא ורבלית וורבלית כמו, קשב משותף, שימוש במחוות והרחבת כוונות התקשורת של הילד בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. הצלחה של כוונה תקשורתית, כאשר הילד מצליח להעביר את המסר שלו לשותף התקשורת, גורם לילד להבין שיש לו השפעה על סביבתו.
קלינאית התקשורת, בהתאם לצורך של כל ילד, תעבוד על מציאת דרכים לשכלל את יכולת התקשורת עם הילד ושל הילד עם סביבתו. למשל, הקלינאית תשתמש בתקשורת תומכת חליפית (תת"ח)- אשר מעודדת את התפתחותן של מיומנויות תקשורת. אמצעי התת"ח מסייעים למשתמש בהם להביע עמדה, לחלוק חוויות משותפות עם האחר ולהבין את המתרחש. השימוש בתת"ח גם תומך בהבנת השפה ובעיבוד יעיל יותר של מידע.
השפה והתקשורת נלמדות בתוך הקשר חברתי, ספונטני וטבעי ולכן ההתערבות תעשה באמצעות אינטראקציות משחקיות בין הילד להורה או למטפל. יש לזכור כי ילדים שונים מאוד אחד מהשני בקצב, בסגנון ובמסוגלות שלהם לפתח שפה.
טיפול בתנועה
הטיפול מתבסס על התפיסה כי הגוף, היציבה והביטוי התנועתי של הילד משקף רגשות, דפוסים נפשיים ובין אישיים. המטפלת, באמצעות התנועה, חוברת יחד עם הילד לחוויה הגופנית – נפשית שלו, וכך יכולה לנסות ולהבין את סיפורו, ואת המקום הרגשי שבו הילד נמצא. החוויה התנועתית מאפשרת לילד להביע רגשות כאשר קשה לו לתת להם ביטוי מילולי והיא עוזרת לילד לבסס דימוי גוף תקין ומודעות עצמית גבוהה יותר. המטפלת משתמשת באמצעים של שיקוף תנועתי ומילולי, קשר עין, קול, פעילות גוף קצבית, מוסיקה, מגע ופעילויות מוטוריות-חושיות.
טיפול במוסיקה
כשמדברים על מוסיקה כטיפול, מתייחסים למקום ראשוני של צלילים, חקירה, התנסות וגילוי. המוסיקה משמשת כאמצעי לתקשורת וביטוי שדרכו אפשר לקיים שיח עם הילד, בדרך לא מאיימת. אפשר להביע רגשות בדרך מקובלת ואפשר להיות יחד. המטפל מזהה אלמנטים מוזיקליים בהתנהגויות של הילד ואז מספק מבנה מוסיקלי תומך, אמפתי וצפוי כדי למשוך את הילד לקשר. זהו תהליך אינטואיטיבי עם רגישות לקצב, עיבוד, וויסות של הביטויים ההתנהגותיים והרגשיים של הילד תוך כדי שימוש במגוון כלי נגינה.
טיפול באמנות
טיפול באמנות הוא טיפול רגשי שבו המטפלת, יחד עם ההורה, מציעים לילד חומרי אמנות כדי להביע את עצמו. באמצעות התנסות במגע ובשימוש בחומרים שונים, יכול הילד לגלות את עצמו, ללמוד על רגשותיו ומחשבותיו ולעבד את החוויות שלו. בטיפול מעודדים את הילד לחקור ולשחק עם החומרים כדי להיות איתו בחוויה הרגשית ובהנאה משותפת, ב'כאן ועכשיו', לרוב ללא הכוונה לתוצר סופי. דרך היצירה והמשחק, המטפלת, ההורה והילד יכולים ללמוד על החוויה הפנימית של הילד ואף להצטרף אליה, לתת לו תחושה שהוא מובן. כמו כן, מעצם המגע בחומרים ממרקמים שונים, מתאפשרת חוויה חושית משמעותית שנותנת משוב פיזי ורגשי לילד לפי צרכיו. המטפלת יכולה להציע לילד התערבות מתאימה, כזו שתעורר בו מוטיבציה לתקשורת, לאינטראקציה הדדית מהנה, ללמידה, גילוי וליצירה משותפת - וכן לאפשר חקירה ויצירה עצמאית, בנוכחות האחר.
טיפול בדרמה
לכל הילדים עם לקות ראשונית בתקשורת ישנו קושי כל שהוא ביכולת לשחק. במהלך טיפול זה המטרה היא ליצור מרחב משחקי משותף והזדמנויות להנאה הדדית ותקשורת. המטפלת מחפשת אחרי ניצני משחק ויצירתיות אצל הילד ומשתמשת בכלים מגוונים כדי לפתח משחק של ממש. ההורה והמטפלת, מהווים קהל ושותפים למשחק שהילד מעלה, מנסים להבינו יחד ולתת משמעויות למשחק. טיפול זה מסייע לילד לארגן ולבטא את עולמו הפנימי באמצעים שאינם בהכרח מילוליים.
ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי מציגים פערים בהתפתחותם המוטורית, המתבטאים הן בחסרים תפקודים מוטוריים כגון: תפקודי שיווי משקל, יכולת קואורדינטיבית ו-ADL (פעילות יומיומית) והן בקשיי תכנון והתארגנות במרחב בהתאם לדרישות המשימה והסביבה. קשיים אלו עשויים להתבטא בנפילות, הימנעות מפעילויות כגון גני משחקים, או סרבול במרחב.
היכולת של הילד לפעול עם גופו בעולם מהווה את הבסיס ליכולתו להשתתף בפעילויות היומיום, וישנה חשיבות גבוהה לאופן בו נחווה העולם על ידו (באמצעות החושים), לקצב העיבוד שלו, וזמן התגובה (שלרוב יהיה איטי מהמצופה).
הלמידה המוטורית נמצאה לקויה במרבית הילדים על הספקטרום האוטיסטי. בנוסף, נמצא קשר בילדים אלו בין לקויות מוטוריות אחרות כגון איחור מוטורי התפתחותי, היפוטוניה, אפרקסיה מוטורית, הליכה על קצות האצבעות, ולקויות יציבתיות מגוונות. בעיות אלו עשויות להחמיר עם השנים ללא התערבות טיפולית מקצועית.
מחקרים בשנים האחרונות העידו כי שיפור ביכולות המוטוריות הוביל לשיפור ביכולות התקשורתיות, החברתיות והחינוכיות. בטיפול הפיזיותרפיה לאחר ביצוע הערכה ראשונית, הילד יחווה מגוון פעילויות מוטוריות מותאמות גיל ורמת תפקוד, אשר יעודדו את מערכות שיווי המשקל והתחושה העמוקה, יפעלו לחיזוק שרירי הגוף, יאפשרו לו להתנסות במגוון פעילויות, ויעודדו את הילד לחוות הצלחה ובכך יתרמו לביטחונו העצמי.
