18.5.2023
הבת שלנו כבר כמעט בת תשע.
מי שמסתכל עליה מהצד יכול לחשוב שהיא ילדה רגילה,
או בשפת אנשי המקצוע "נוירו-טיפיקל", אבל מה זה בעצם נורמלי?
היא שואלת שאלות בלי סוף, כדי להבין יותר טוב את העולם שמסביבנו.
קשה לדעת מה מתחולל אצלה בפנים.
זהו כנראה סוד הקסם של אנשי המקצוע שעוזרים לילדים כמוה להתפתח,
להבין טוב יותר את העולם שלנו ולנסות להשתלב בו באופן מיטבי.
המסע שלנו מתחיל לפני שמלאו לה שנתיים.
קיבלנו אבחון הקובע שהיא נמצאת על הספקטרום האוטיסטי וניסינו להבין מה זה אומר.
אני זוכר שהתקשרתי לאחד ממרכזי הטיפול ואחת האחראיות שם אמרה שהם לא מקבלים מטופלים מעל גיל שנתיים כי הם מתמחים בטיפול בגילאים הצעירים, כי שם סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.
בתור אחד שעדיין לא הבין את משמעות האבחון זה היה מלחיץ מאוד. אולי אנחנו צריכים להודות לה, כי כבר באותו היום החלטנו לגבש תכנית פעולה והלכנו למפגש של קהילת הורים כדי ללמוד מאנשים עם ניסיון.
פגשנו שם זוג מקסים, הורים לילד בגיל תשע שסיפר לנו שגם הם קיבלו את האבחון כשהילד שלהם היה בערך בן שנתיים. באותה תקופה הם גרו בחו"ל והגיעו לארץ במיוחד כדי שיקבל את הטיפול הטוב ביותר בעולם – במרכז הטיפול לילדים על הספקטרום האוטיסטי של מילמן.
זאת היתה הפעם הראשונה ששמענו על מילמן, אבל בהחלט לא האחרונה.
לאורך השנים פגשנו עשרות מטפלים שטיפלו בבת שלנו במסגרות השונות של משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך וגם באופן פרטי. המטפלים הגיעו מתחומים שונים כגון קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכותרפיה ועוד, אבל דבר אחד היה משותף לכולם – הערכה רבה למרכז מילמן. כולם העריכו מאוד את הפעילות במילמן ואלו שעבדו שם בעבר תמיד סיפרו על כך בגאווה רבה. גם הורים לילדים על הספקטרום שפגשנו לאורך הדרך שיבחו את מרכז מילמן והתרומה שלו להתקדמות והתפתחות של ילדיהם.
לאור הביקוש הגבוה נאלצנו להמתין בסבלנות כדי להתקבל לטיפולים במרכז מילמן, לא ויתרנו והמשכנו לנסות עד שההזדמנות הגיעה. זה היה בערך כשהבת שלנו היתה בת 4 ואחרי שהכרנו כבר מטפלים רבים ודרכי טיפול שונות. מכל מסגרות הטיפול שהכרנו אין שום דבר שדומה למה שעושים במילמן. מטפלים רבים עושים עבודת קודש בגני הילדים, בבתי הספר ובמרכזי טיפול שונים ומקדמים רבות את ההתפתחות של הילדים, אבל מרכז מילמן חרט על דגלו את מעורבות ההורים בטיפול ובכך הוא מביא ערך מוסף חשוב ביותר.
בכל שבוע היינו מגיעים עם הבת שלנו למספר שעות טיפול שהן רק בשבילה – יום אחד אני ויום אחד אשתי. בכל יום כזה מגיעים בערך שישה ילדים והוריהם למספר שעות מרוכזות של טיפולים משותפים, זמן משחק משותף ואף ארוחות משותפות, שיוצרים אווירה משפחתית וחווית שייכות אמיתית. אמנם זה לא קל להשתלב בטיפולים מבחינת הלו"ז השבועי אבל זה בהחלט משתלם.
שותפות זו בטיפולים עזרה לנו להבין את הבת שלנו טוב יותר וגם להמשיך את העבודה איתה בבית כדרך חיים. בנוסף, זה לא היה טיפול רק בשבילה אלא גם בשבילנו. פגשנו שם הורים כמונו, דיברנו איתם על החוויות והקשיים ואנחנו בקשר עד היום. הבת שלנו ממשיכה בטיפולים במילמן בקבוצה עם ילדים בני גילה ומאוד נהנית ונתרמת מהמפגשים.
זה פשוט מקום קסום וכולי תקווה שימשיך כך עוד שנים רבות.
